<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רבי יהודה הגוזר</h1>
<h2>דף קל:</h2>
גרסינן בפרק מילה א"ר שמעון ב"ל משום רבי יהודה נשיאה פעם אחת שכחו ולא הביאו איזמל מערב שבת והביאוהו בשבת והיה הדבר קשה לחכמים היאך מניחין דברי חכמים ועושין כרבי אליעזר חדקא דרבי אליעזר שמותי הוא. פירוש מתלמידי בית שמאי. ועוד יחיד ורבים הלכה כרבים. א"ר אושיעא שאילית את רבי יהודה הגוזר ואמר לי מבוי שלא נשתתפו בו היה ואתיוה מהאי גיסא להאי גיסא. אמר ליה סבירא ליה למר מבוי שלא נשתתפו בו מותר לטלטל בכולו. ונראה דרבי יהודה נשיאה פליג על רבי יוחנן ושמואל דאמרי הלכה כרבי שמעון בין עירבו בין לא עירבו דמבוי וקרפף וחצר כולן רשות אחת הן לכלים ששבתו בתוכו ולא לכלים ששבתו בתוך הבית. כדפליגי בפרק כל גגות העיר [עירובין צ"א ע"א], ורב נמי כרבי שמעון סבירא בשלא עירבו. אבל עירבו גזרינן דילמא אתי לאפוקי מאני דבתים לחצר. ותימה אם רב ורבי יהודה נשיאה ורבי יהודה הגוזר לית להו הא דאמר רבי יהושע בן לוי בפרק (הדר) [מי שהוציאו] [שם מ"ו ע"א] הלכה כדברי המיקל בעירוב ואפילו יחיד במקום רבים. והכא אמר רבי שמעון בין עירבו בין לא עירבו כולן רשות אחת הן לכלים ששבתו בתוכו. ובמבוי זה לא נשתתפו. ונראה שהאיזמל שבת במבוי. כדמוכח בהדיא. וכגון שלא עירבו חצירות עם הבתים. דאי עירבו אין מטלטלין אלא בארבע אמות. והא דלא כרבי שמעון. דהא דאמר רב מבוי שלא נשתתפו בו אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות. אליבא דרבנן קאמר. דאי לרבי שמעון הן אמר גג וחצר אכסדרה ומרפסת וקרקף ומבוי כולן רשות אחת הן. ותימה דלא סבירא ליה הלכה כדברי המיקל בעירוב. ואין לומר כיון דרב אמר נמי הלכה כרבי שמעון והוא שלא עירבו. הרי [זה] כדברי המיקל. דאם כן אפילו עירבו נמי. דהיכן מצינו בעירוב גזירה לגזירה בכי האי גונא. ויש לומר דרב דסבר דמאני דבתים כיון ששבתו בבית אם יוציאם אתי לבטולי תורת עירוב הילכך גזרו כשעירבו. ורפיא. ורבי יהודה הגוזר הוא המוהל. ומדאמר ליה רבי אושיעא סבירא ליה למר וכו' ש"מ דחכם גדול היה. ובירושלמי דפרק מילה [שבת פי"ט ה"א] תני מעשה היה והורה רבי כרבי אליעזר אמר רבי יוחנן חבורה היתה מקשה מה ראה רבי להניח דברי חכמים ולעשות כרבי אליעזר אמר רבי הושיעא שאלתי את רבי יהודה הגוזר ואמר לנו במבוי שאינו מפולש היה כדה תנינן אינו אסור לטלטל מתוכו לבתים ומן הבתים לתוכו אמר רבי [אבהו] קיימתה בתינוק ובאיזמל ששבתו במבוי ואינו אסור לטלטל בכל המבוי. בעין קומי רבי ייסא במר אתמר בכלים ששבתו בחצר מטלטלין בכל החצר. ודכותה הכלים ששבתו במבוי מטלטלין אותן בכל המבוי. ולא אגיבין דלא הוה רבי יסא אמר אלא כל מילא ומילא (כתיא) [באתרה]. כדאתין לעירובין אמר לן [בשם] רבי יוחנן כלים ששבתו במבוי מטלטלין אותן בכל המבוי ודכוותה כלים ששבתו בחצר מטלטלין אותן בכל החצר. רב אמר אין מטלטלין אלא בארבע אמות אמר רבי יוסי בר אבין רב כדעתיה ורבי יוחנן כדעתיה. רבי יוחנן דהוה אמר קורה בלא שיתוף מתרת הוא דאמר מטלטלין בכל המבוי. רב דאמר אין קורה מתרת בלא שיתוף הוא דאמר אין מטלטלין אלא בארבע אמות. על דעת רבי יוחנן לאיזה דבר משתתפין כל המבוי. אמר רבי יוסי בר אבין כדי לעשות כל הרשויות אחת.
